מצות המילה היא חוק ללא טעם, וכמו שנאמר "התהלך לפני והיה תמים" ללמדנו שיש לעשות את המצווה הזאת בתמימות ללא כל שכל וסיבה (כך מביא ספר הכוזרי ג, ז, אבן עזרא).

אבל חכימנו זכרונם לברכה נתנו כמה טעמים נוספים למצוות המילה.

  • ייחוד ישראל- המילה מסמלת באות אחיד את עבדי ה' הקשורים לו, עם ישראל, להבדילם מהגויים, ההבדל הגופני הזה הוא סימן גם להבדל רוחני, סימן זה הוא נצח באדם, לבטא את קשר הנצח בין ישראל לה' (כוזרי, חינוך, עיקרים)

ומדוע הסימן הוא דווקא במילה-

  • כי מי שאינו מאמין אלא רק מתחזה כיהודי, לא ישקיע כל כך עד כדי חיתוך באחד מאבריו (כוזרי ג, מט).
  • כיון שאיבר ההולדה מביא חיים ונשמה לעולם הגשמי, הרי שעל ידו אפשר לבטא את ההבדל הכפול בין ישראל לעמים, שהוא גם הבדל גופני וגם הבדל רוחני ועוד (חינוך).
  • עם ישראל מוסר נפשו במצווה זאת לעשותה דווקא בגלל ציווי האלוקי את אברהם אבינו ע"ה וציווי תורתנו הקדושה ולא בגלל צד הרפואי חס ושלום. ובזה עם ישראל מראה את חיבתו ואהבתו כלפי הקב"ה, וכממשיך דרכו של אברהם אבינו ע"ה אבי עם ישראל (ברית אדם).
  • קדושת התאווה: המילה מחזקת את השליטה של האדם על התאווה, שישתמש בה רק למצווה ובדרך המותרת. ומתוך כך גם הבנים יוולדו בקדושה. אמנם, הקדושה הטבעית כבר מושרשת ומוטבעת בנו בנפשותינו, והמילה רק מחזקת אותה. (רמב"ן ורד"ק- על הפסוק התהלך וכ' כוזרי אברבנאל)
  • יכולת השלמת המציאות: המילה מרמזת לאדם, שכשם שהוא משלים את גופו בעצמו על ידי הסרת הערלה, כך ביכולתו לתקן ולהשלים את נפשו בתיקון מידותיו ומעשיו (החינוך).